top of page
תמונת הסופר/תmiri Keller

ניהול החשיפות בהתאמה משפחתית

אחד הדברים שחששתי יותר מכל לקראת תהליך החשיפות שאנחנו עוברים זה איך ומתי עושים אותם. לפני שאכנס לפרטים, אציין כי את המנה צריך לקחת על בסיס יומיומי, וכדי לצמצם את הסיכויים לתגובות, ההנחייה היא לשמור על מצב רגיעה ככל האפשר, סביבתית ורגשית, במשך לפחות שעתיים (אנחנו מקפידים על 3). בנוסף, אסור לעשות פעילות גופנית או פעילות שעשויה לעורר מידי (מריבות בין אחים, סרטים מפחידים וכו) ואסור לישון בטווח הזמנים האלה. רונה שלי בת 7, ואביב הקטנטונת בת 5 חודשים. אוסיף כי בן הזוג שלי, ערן, עובד שעות ארוכות ולעיתים רחוקות מצליח לחזור לפני השעה 19:00. לפני שהחלטנו להיכנס לתוכנית היינו חייבים לוודא שיש בכלל באפשרותנו לעמוד במשימה היומיומית המפרכת הזו. במקביל לכל הנאמר, היה לנו חשוב שאדר לא ייפגע מהעניין, שכן, הוא חוזר לגן וירצה לבלות בגינה בשעות אחר הצהריים עם חברים, לצאת לטיולים ועוד. לפני שיוצאים למסע הזה, חשוב לתכנן ככל האפשר איך הדברים יתנהלו ואיך תעבוד השגרה החדשה. חשוב שתהיו קשובים לעצמכן.ם ותשימו לב לשדר כמה שפחות חרדה ולחץ (משפיע באופן ישיר על הילדים ועל התגובה שלהם, מניסיון).


מכיוון שעבורנו הזמן המלחיץ ביותר בתהליך הוא מיד לאחר לקיחת המנה (אלו הזמנים בהם התגובות הופיעו אצל אדר, לשמחתי רק הקאות עד כה), העדפתי לעשות את החשיפות בשלב הראשוני בשעות הבוקר כשערן לצידי.

בנוסף, זיהיתי אצל אדר שעייפות בזמן לקיחת המנה משפיעה עליו מאוד, גם מבחינת התחושה הכללית וגם כי לאחר שנת לילה טובה, אדר קם ערני ומגוייס יותר לקחת את המנה. זה בלי קשר לתחושה האישית שלי ש"סיימתי עם זה להיום!" שמקלה עליי מאוד ומאפשרת לי להיות זמינה באופן מלא גם לבנות שלי. העובדה שהכל התחיל דווקא בחודש אוגוסט (קשה לכל הדעות) דווקא הקל על התהליך, כי אדר לא היה במסגרת ויכולנו לתת לו את המנה בשעות הבוקר (אז אל תלחצו מהחגים והחופשים הקרבים!).

מידי יום ערן היה אוכל עם אדר ארוחת בוקר (מסייע מאוד במניעת בחילה), ונותן לו את המנה. בגלל שערן מסיים מאוחר, הוא דאג להישאר עם אדר את השעתיים בשעות הבוקר, מה שאפשר לאדר להנות כפליים: 1. קיבל זמן איכות עם אבא שלו - אדר מטורף על לגו, אז מבחינתו זה היה פרס עצום. 2. זה פינה לנו את היום לעשות דברים, כל המשפחה, בשעות הצהריים. עכשיו שאדר חזר לגן אנחנו מנסים לארגן מחדש את הלוז ולבחון מה הזמנים הנכונים ביותר לאדר ומה מצמצם ככל האפשר את ההגבלות המשפחתיות. מכיוון שאדר לא נמצא בצהרון, בשלב הנוכחי אני מנסה להעביר את החשיפות לשעות הצהריים, כשעה וחצי מרגע חזרתו מהגן. בזמן הזה הוא סיים כבר לאכול, הספיק קצת להציק לאחותו, ואז מבקש לעשות פעילות נינוחה (לגו, פאזל, יצירה או סרט) ומבקש ממני לעשות זאת יחד איתו. אדר מחכה לזמנים המשותפים, וזה בהחלט מהווה דרבון מצויין ללקיחת המנה והתמדה בתוכנית. אני תמיד אשתדל שיהיה מישהו נוסף, נוכח איתי ,כשאני נותנת את המנה, כדי לאפשר לי להיות זמינה לאדר, ובנחת (ארגנתי בייביסיטר, שתאמתי מבעוד מועד, ולסירוגין גם אמא שלי מצטרפת). כן חשוב לי לומר, אם הכל מתקדם כמו שצריך, מידי שבועיים מגיעים לבית החולים בו אתם עוברים את הטיפול על מנת להעלות את מינון המנה (בבלוג האישי תוכלו לקרוא יותר על החוויה הזו). בארבעת הימים שלאחר העלאת המינון בבית, ערן תמיד יהיה נוכח איתי כדי לוודא שזה עובר כמו שצריך. החלטתי לכתוב על עניין "יצירת השגרה החדשה" כי לתחושתי, התכווננות והכנה לקראת החשיפות היא חשובה ויכולה להוריד את החרדה, שלצערי מהווה חלק בלתי נפרד מהתהליך המורכב הזה. כמובן שסדר היום שציינתי מעלה מותאם לנו ולצרכים שלנו. מקווה שהמידע יסייע לכן.ם! בהצלחה

69 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Bình luận


bottom of page